מוּשָׂגֵי יְסוֹד בְּדִקְדּוּקBasic Concepts in Grammar

שֹׁרֶשׁRoot

שורש הוא הבסיס של המילה — החלק שנושא את המשמעות העיקרית שלה. לרוב ‏(אך לא תמיד)‏ הוא מורכב מעיצורים.

דוגמאות עכשוויות:

• עברית: כ־ת־ב ← כתב, כתיבה, מכתב

• אנגלית: SIGN → sign, design, signal

במצרית תיכונה:

המצרית התיכונה, בדומה לשפות השמיות, בנויה על שורשים עיצוריים:

• בדרך כלל בני שניים או שלושה עיצורים ‏(לעתים ארבעה; חמישה — נדיר יחסית)‏

• מאותו שורש נוצרים פעלים ושמות עצם שונים

דוגמה:

השורשsḏm פירושו שמיעה, ממנו נגזרות המילים:

English	עברית	תעתיק	כיתוב	סוג
“[To] hear”	"לשמוע"	sḏm		פועל verb
“[He that] hears / listens” “[A] judge” [the one that hears the sides]	"‏[זה ש]‏שומע / מאזין" "שופט" ‏[זה ששומע את הצדדים]‏	sḏmj		שם עצם noun

דוגמה נוספת: שורש ותוספותיו

השורש ḥtp פירושו שלווה ורצון. להלן השורש עצמו, ואחריו אותו שורש עם תוספות שונות — מגדיר, סיומת וסמיכות:

English	עברית	תוספת	תעתיק	כיתוב	סוג
“[To] be at peace, be content”	"להיות שָׁלֵו, מרוצה"	— ‏(השורש)‏	ḥtp		פועל
“Offering”	"מנחה, קורבן"	של מגדיר מנחה	ḥtp		שם עצם
“Altar”	"מזבח"	של מגדיר מזבח	ḥtp		שם עצם
“Peace, contentment”	"שלווה, סיפוק"	+ סיומת .w	ḥtp.w		שם עצם ‏(קיבוצי)‏
“Divine offering”	"מנחת האל"	+ nṯr ‏(סמיכות)‏	ḥtp-nṯr		צירוף שמני

מִיןGender

מין דקדוקי הוא חלוקה של שמות עצם לקטגוריות, לרוב:

• זכר

• נקבה

זה לא תמיד קשור למין ביולוגי.

דוגמאות עכשוויות:

• עברית: ילד / ילדה

• אנגלית: כמעט רק בכינויים ‏(he / she)‏

במצרית תיכונה:

במצרית יש שני מינים:

• זכר Masculine

• נקבה Feminine

שם עצם בנקבה מסתיים בדרך כלל בתוספת סיומת t , בתעתיק מוסיפים נקודה לפני ‏( dp.t "סירה")‏. ה t אינו חלק מהשורש של שם העצם.

דוגמאות:

English	עברית	תעתיק	כיתוב
“Brother”	"אח"	sn
“Sister”	"אחות"	sn.t
“Man”	"איש"	s
“Woman”	"אישה"	s.t

המין משפיע על:

• תארים

• כינויים

• התאמה במשפט

חריגים: קיימים שמות עצם זכריים המסתיימים ב-t, שבהם ה-t היא חלק מהשורש ואינה סיומת נקבה — למשל ḫt "עץ, תורן" ו-jt "אב". כמו כן קיימים שמות עצם נקביים שאינם מסתיימים ב-t, כגון sfḫjj "מבצר", ושמות של ארצות ומקומות. אותם יש לשנן.

מִסְפָּרNumber

מספר הוא קטגוריה דקדוקית של שם העצם. הוא מציין אם מדובר ביחידה אחת או ביותר מאחת. המספר מסומן בדרך כלל בסיומת, והמילים הקשורות לשם, כמו שם התואר, הכינוי והפועל, מתאימות לו. מבחינים בין:

• יחיד

• רבים

• ובחלק מהשפות: זוגי

דוגמאות עכשוויות:

• עברית: בית ← בתים | שבוע ← שבועיים ← שבועות

• אנגלית: cat, cats

במצרית תיכונה:

במצרית תיכונה קיימים שלושה מספרים: יחיד, זוגי ורבים. היחיד הזכרי אינו מסומן; שאר הצורות מסומנות בסיומות:

מספר	זכר	כיתוב	נקבה	כיתוב
יחיד	ללא		.t
זוגי	.wjj	,	.tjj
רבים	.w	,	.wt

• כאשר הסיומת נכתבת, היא באה לפני המגדיר; קווי הריבוי באים אחרי המגדיר.

• ה-w של הרבים הזכרי אינו נכתב תמיד, וה-w של הרבים הנקבי כמעט אינו נכתב — למשל ḥm.wt "נשים" נכתב ḥm.t עם קווי ריבוי. בתעתיק כותבים תמיד את הסיומת המלאה.

בכתב ההירוגליפי, רבים מסומן לעיתים גם בצורה גרפית ‏(שלושה קווים או שלושה עיגולים, מאונכים או מאוזנים ← , , , )‏.

דוגמאות:

English	עברית	תעתיק	כיתוב	מספר
“House”	"בית"	pr		יחיד Singular
“Two arms”	"שתי זרועות"	ꜥ.wjj		זוגי Dual
“Gods”	"אלים"	nṯr.w		רבים Plural

לעתים זוגי נכתב באמצעות הכפלת הלוגוגרמה ‏( jr.t "עין" ← jr.tjj "שתי עיניים")‏ או הכפלת המגדיר ‏( tꜣ "ארץ" ← tꜣ.wjj "שתי ארצות")‏.

באופן דומה, רבים נכתב על ידי שילוש ‏( pr "בית" ← pr.w "בתים"; nṯr "אל" ← nṯr.w "אלים")‏.

ריבוי מדומה: קווי הריבוי משמשים לעתים גם במילים שאינן רבים — בשמות עצם קיבוציים ‏(ראה להלן)‏, במילים המסתיימות ב-w כגון nfrw "יופי", ובכינוי =sn "הם". במקרים אלה אין לתעתק סיומת רבים.

שֵׁמוֹת עֶצֶם קִבּוּצִיִּיםCollective Nouns

שם עצם קיבוצי הוא שם עצם שצורתו יחיד, אך הוא מציין קבוצה: עַם, עֵדֶר, צֶוֶת.

דוגמאות עכשוויות:

• עברית: הָעָם, הָעֵדֶר, הַצֶּוֶת

• אנגלית: people, herd, crew

במצרית תיכונה:

רוב שמות העצם הקיבוציים הם נקבה יחידה, עם סיומת .t. בכתב הם באים לעתים קרובות עם קווי ריבוי ועם מגדיר של בני אדם או בעלי חיים — אך מבחינה דקדוקית הם יחיד.

English	עברית	תעתיק	כיתוב
“Mankind, people”	"בני אדם, אנושות"	rmṯ.t
“Commoners, subjects”	"פשוטי העם, נתינים"	rḫjj.t
“Cattle, herd”	"בקר, עדר"	mnmn.t

התאמה:

• שם תואר המתאר שם עצם קיבוצי בא בנקבה יחידה: rmṯ(.t)‏ nb.t "כל בני האדם" — ולא rmṯ.w nb.w.

עברית	תעתיק	כיתוב
"כל בני האדם"	rmṯ(.t) nb.t

• כינוי גוף המתייחס לשם עצם קיבוצי יכול לבוא ברבים ‏(=sn)‏, לפי המשמעות — כמו בעברית "הָעָם יָצְאוּ".

עברית	תעתיק	כיתוב
"כל הצאן — ליבם בוכה"	ꜥw.t nb.t jb.w=sn rm(.w)

גּוּף ‏(דִּקְדּוּקִי)‏Grammatical Person

גוף דקדוקי מציין את מעמד המשתתף בשיח — האם הוא הדובר, הנמען, או הנזכר.

סוגים:

במצרית תיכונה:

הגוף מסומן בעיקר על ידי כינויי הגוף — ובפרט הכינוי החבור ‏(הסיומת)‏ המתחבר לפועל, לשם עצם, או למילת יחס.

דוגמאות:

גוף ומין	English	עברית	תעתיק	כיתוב
ראשון	“I hear”	"אני שומע"	sḏm=j
שני זכר	“You hear” (sing.)	"אתה שומע"	sḏm=k
שני נקבה	“You hear” (fem.)	"את שומעת"	sḏm=ṯ
שלישי זכר	“He hears”	"הוא שומע"	sḏm=f
שלישי נקבה	“She hears”	"היא שומעת"	sḏm=s
שלישי רבים	“They hear”	"הם שומעים"	sḏm=sn

הַגְדָּרָתִיּוּת ‏(יִדּוּעַ)‏Definiteness

הגדרתיות עונה על השאלה: האם מדובר ב־משהו כללי או ב־משהו מסוים ומוכר?

דוגמאות עכשוויות:

• עברית: בית / הבית

• אנגלית A house / The house :

במצרית תיכונה:

במצרית תיכונה אין מילת יידוע כמו "ה" / “the”.

לכן:

• pr יכול להיות בית או הבית

• ההקשר הוא שקובע

זה אחד ההבדלים החשובים ביותר בין מצרית לשפות מודרניות.

בשפה המדוברת החלו הכינויים הרומזים pꜣ, tꜣ, nꜣ ‏("הזה", "הזאת", "האלה")‏ לשמש כמעין ה' הידיעה — למשל pꜣ sš "הסופר". במצרית המאוחרת הם הפכו ליידוע של ממש, ובטקסטים של מצרית תיכונה הם מופיעים לעתים.

כְּ‏(מֵעֵין)‏ תָּוִית סְתָמִית wꜥwꜥ as a ‏(sort of)‏ Indefinite Article

המילה wꜥ היא המספר "אחד" במצרית התיכונה — מספר קרדינלי רגיל המתאים במין לשם העצם שהוא מונה ‏(wꜥ לזכר, wꜥ.t לנקבה)‏. בשימושו הרגיל הוא מופיע אחרי שם העצם שהוא מונה.

המצרית התיכונה הכתובה אינה משתמשת בתווית סתמית כמו a באנגלית. עם זאת, כאשר wꜥ בא לפני שם העצם ומחובר אליו בסמיכות עקיפה ‏(wꜥ n)‏, משמעות הצירוף קרובה ל"אחד כלשהו" — ובמצרית המאוחרת צירוף זה הפך לתווית הסתמית ‏("a")‏. כאשר wꜥ מחובר בצירוף wꜥ m, משמעותו "אחד מ-".

כאשר wꜥ משמש כשם עצם עצמאי במשמעות "יחיד, בלעדי, ייחודי" — הוא יוצר הגדרתיות מעצם טבעו. מה שהוא יחיד ובלעדי הוא בהכרח מוגדר — אין צורך ב"ה-" כי אין עוד דבר כמוהו.

English	עברית	תעתיק	כיתוב
“One house”	"בית אחד"	pr wꜥ
“[A] dog”, lit: “One of dog”	"כלב ‏(כלשהו)‏" / מיל': "אחד של כלב"	wꜥ n(.jj) ṯsm
“One of these donkeys”	"אחד מן החמורים האלה"	wꜥ m nꜣ n ꜥꜣ.w
“[The] unique god”	"האל הייחודי"	nṯr wꜥ
“[The] one [who is alone in the world]”	"היחיד בעולם"	wꜥ

נוֹשֵׂאSubject

נושא הוא הרכיב במשפט המציין את מי או מה שהמשפט עוסק בו, כלומר הישות שעליה נאמר הנשוא. מבחינה תחבירית, הנושא הוא בדרך כלל מבצע הפעולה במשפט פועלי או הישות המתוארת במשפט שמני.

דוגמאות עכשוויות:

• עברית: הילד רץ, הסופר הגדול, הוא כותב

• אנגלית: The boy runs, The great scribe, He writes

במצרית תיכונה:

הנושא יכול להופיע כשם עצם, כינוי גוף או צירוף שמני.

במשפט הפועלי הנושא בא אחרי הפועל ולפני המושא. במשפט האדוורביאלי הנושא בא בראש המשפט, אחרי חלקיק הפתיחה.

דוגמאות ‏(הפועל בכחול, הנושא באדום, המושא בירוק)‏:

English	עברית	תעתיק	כיתוב
“[The] scribe hears [a] speech”	"‏[ה]‏סופר שומע נאום"	sḏm sš mdw
“[The] man sees [a] scribe”	"‏[ה]‏איש רואה סופר"	mꜣꜣ s sš
“[The] woman makes [a] loaf”	"‏[ה]‏אישה עושה לחם"	jrj ḥm.t t
“[The] servant brings water”	"‏[ה]‏משרת מביא מים"	jnj bꜣk mw

זה המבנה הבסיסי והנפוץ: פועל ← נושא ‏( ← מושא)‏

נָשׂוּאPredicate

נשוא הוא אחד משני המרכיבים המרכזיים של משפט — והוא זה שאומר מה נאמר על הנושא. הנשוא הוא החלק במשפט שמתאר את הפעולה, המצב, התכונה או הזהות של הנושא.

הוא עונה על השאלה: מה הנושא עושה / מה קורה לו / מה הוא?

במצרית תיכונה הנשוא אינו חייב להיות פועל: הוא יכול להיות פועל ‏(משפט פועלי)‏, שם עצם או כינוי ‏(משפט שמני)‏, שם תואר ‏(משפט תוארי)‏, או צירוף יחס ותואר פועל ‏(משפט אדוורביאלי)‏ — וסוג הנשוא הוא שקובע את סוג המשפט.

הנשוא גם אינו חייב להיות מילה בודדת: הוא יכול להיות צירוף שלם — צירוף שמני ‏(nṯr ꜥꜣ "אל גדול")‏ או צירוף יחס ‏(m pr "בבית")‏ — המתפקד כיחידה אחת.

מיקומו נגזר מסוגו: נשוא פועלי ונשוא תוארי באים בראש המשפט, לפני הנושא; נשוא אדוורביאלי בא אחרי הנושא.

דוגמאות:

• עברית: הילד רץ / הבית גדול / האיש סופר

• אנגלית: The boy runs / The house is big / The man is a scribe

סוגי נשוא במצרית תיכונה:

כיתוב	תעתיק ותרגום	סוג הנשוא
	jw sḏm=f "הוא שומע"	פועלי ‏(Verbal predicate)‏
	nfr sḫr "‏[ה]‏תוכנית טובה"	תארי ‏(Adjectival predicate)‏
	jw s m pr "‏[ה]‏איש בבית"	תואר-פועל ‏(Adverbial predicate)‏
	bj.t pw "זוהי דבורה"	שמני ‏(Nominal predicate)‏

מוֹשָׂאObject

מושא הוא רכיב במשפט המציין את הישות שעליה פועלת הפעולה המתוארת על־ידי הפועל. מבחינה תחבירית הוא מופיע בדרך כלל לצד פועל יוצא ומשלים את משמעותו.

דוגמאות עכשוויות:

• עברית: ראיתי את האיש, הוא בנה בית

• אנגלית: I saw the man, He built a house

במצרית תיכונה:

המושא יכול להיות שם עצם, צירוף שמני או כינוי גוף. כינוי גוף בתפקיד מושא של פועל נטוי בא בצורת כינוי תלוי ‏(wj, sw, sj וכו')‏; אחרי שם פועל הוא בא ככינוי חבור.

המושא בא בדרך כלל אחרי הנושא. אולם כאשר המושא הוא כינוי תלוי והנושא הוא שם עצם — הכינוי בא לפני הנושא: sḏm sw nsw.t "המלך שומע אותו" ‏(מיל': "שומע אותו המלך")‏.

דוגמאות ‏(הפועל בכחול, הנושא באדום, המושא בירוק, מילת יחס בסגול, תואר בכתום)‏:

English	עברית	תעתיק	כיתוב
“He hears his voice”	"הוא שומע ‏[את]‏ קולו"	jw sḏm=f ḫrw=f
“He sent him”	"הוא שלח אותו"	jw hꜣb.n=f sw
“She hears [a] speech”	"היא שומעת נאום"	jw sḏm=s mdw
“He sees him”	"הוא רואה אותו"	jw mꜣꜣ=f sw
“He eats bread”	"הוא אוכל לחם"	jw wnm=f t
“He gives water to [the] servant”	"הוא נותן מים למשרת"	jw rdj=f mw n bꜣk

הערה: בדוגמאות לעיל jw הוא פתיח משפט/פסוקית, אשר ידון בהמשך.

מוֹשָׂא יָשִׁיר וּמוֹשָׂא עָקִיף ‏(דָּטִיב)‏Direct and Indirect Object ‏(Dative)‏

המושא העקיף מכונה בדקדוק גם "דייטיב" “Dative”.

יש שני סוגי מושא:

• מושא ישיר — מי או מה שמקבל את הפעולה ישירות, ללא מילת יחס.

• מושא עקיף — מי שהפעולה נעשית בשבילו או כלפיו. במצרית הוא מסומן במילת היחס n "ל-" ‏(דטיב)‏.

דוגמאות ‏(הפועל בכחול, הנושא באדום, מושא ישיר בירוק, מושא עקיף ‏(דייטיב)‏ בתכלת, יחס בסגול)‏:

English	עברית	תעתיק	כיתוב
“I brought him tribute”	"הבאתי לו מחווה"	jw ms.n=j n=f jnw
“He sent him to [the] king”	"הוא שלח אותו למלך"	jw hꜣb.n=f sw n nsw.t
“He gave water to [the] servant”	"הוא נתן מים למשרת"	jw rdj.n=f mw n bꜣk
“She brought bread to her brother”	"היא הביאה לחם לאחיה"	jw jnj.n=s t n sn=s

סדר הרכיבים במשפט הפועלי: כינויים באים לפני שמות עצם. לכן הסדר המלא הוא:

הטבלה מציגה את כל המקומות האפשריים, ולא משפט אחד. לנושא ולמושא יש שני מקומות כל אחד: הכינוי נצמד קרוב לפועל, ושם העצם בא אחריו. בכל משפט מתמלא רק אחד מכל זוג, והקו "—" מסמן מקום שאינו בשימוש במשפט שבדוגמה. בדוגמה שבטבלה הנושא הוא שם עצם ‏(nsw "המלך")‏, ולכן מקום הנושא הכינויי ריק; המושא הוא כינוי תלוי ‏(sw "אותו")‏, ולכן מקום המושא השמני ריק.

בדוגמה jw ms.n=j n=f jnw "הבאתי לו מחווה" — הדטיב n=f בא לפני המושא jnw משום שהוא כינוי.

מִשְׁפָּטSentence

משפט הוא יחידת שפה מינימלית המביעה מחשבה שלמה — יש בה נושא ונשוא, והיא עומדת בפני עצמה. משפט יכול להיות מורכב מפסוקית עצמאית בלבד או מפסוקית ראשית + פסוקית/ות משועבדת/ות ‏(ראה המשך)‏. במצרית תיכונה כמה דברים שונים ממה שהסטודנט מכיר:

• אין סימני פיסוק — אין נקודה בסוף משפט, אין פסיק, אין סימן שאלה. גבולות המשפט נקבעים מהמבנה הדקדוקי ומההקשר בלבד.

• חלקיק פתיחה — משפטים רבים פותחים בחלקיק כמו jw או mk שבדרך כלל אינו מתורגם אבל מסמן שמדובר במשפט ראשי עצמאי.

• אין פועל "להיות". משפטים רבים שבעברית ובאנגלית דורשים פועל — "המקדש הינו גדול", "היא הייתה בבית" — במצרית נבנים ללא שום פועל כלל. ההצבה לבדה מספיקה.

• הפועל בראש — בניגוד לעברית שבה הנושא יכול לפתוח את המשפט, במשפט הפועלי המצרי הפועל בא ראשון: פועל — נושא — מושא.

• הקשר קובע הכל — גבולות המשפט, זמנו, וסוגו — כולם נקבעים לרוב מהקשר בלבד ולא מסימנים חיצוניים.

המצרית התיכונה משתמשת בכמה סוגי משפטים שונים:

• משפט פועלי Verbal sentence

• משפט שמני Nominal sentence

• משפט תוארי Adjectival sentence

• משפט אדוורביאלי Adverbial sentence

כל אחד מסוגי המשפט נדון בפירוט בפרקים הבאים.

דוגמאות במצרית תיכונה:

סוג משפט	תרגום Meaning	תעתיק	כיתוב
פועלי	"‏[ה]‏איש בנה סירה אתמול" “[The] man built [a] boat yesterday	jw jrj.n s dp.t m sf
שמני	"אמי ‏[היא]‏ נות" “My mother [is] Nut”	mw.t=j Nw.t
תוארי	"‏[ה]‏משרת טוב" “[The] servant [is] good”	nfr bꜣk
אדוורביאלי	"‏[ה]‏משרת בבית" “[The] servant [is] in [the] house”	jw bꜣk m pr

פְּסוּקִיתClause

פסוקית ‏(Clause)‏ היא יחידה תחבירית הכוללת לפחות נושא ונשוא, והיא מבטאת טענה או פעולה במסגרת המשפט. פסוקית יכולה לעמוד כמשפט עצמאי ‏(פסוקית עיקרית, Main clause)‏ או להופיע כחלק ממשפט מורכב התלוי בפסוקית אחרת ‏(פסוקית משועבדת, Subordinate clause)‏.

משפטים בכל שפה מורכבים מפסוקית אחת או יותר. המונח פסוקית פירושו "צירוף של נושא ונשוא". כמו צירופים, גם פסוקיות הן שילובים של מילים; ההבדל ביניהן הוא שפסוקית כוללת תמיד נושא ונשוא, בעוד שצירוף אינו כולל בהכרח רכיבים אלה.

ישנם צירופים היכולים להיות רק צירוף או רק פסוקית: למשל nfr r ḫt nb "טוב מכל דבר" ‏(צירוף)‏, ולעומת זאת nfr st "זה טוב" ‏(פסוקית)‏. צירופים אחרים יכולים לשמש הן כצירוף הן כפסוקית, בהתאם לאופן השימוש בהם: למשל nfr jb "טוב־לב" ‏(צירוף)‏ או "הלב הוא טוב" ‏(פסוקית)‏.

כאשר פסוקית יכולה לעמוד בפני עצמה כמשפט שלם, היא נקראת פסוקית עיקרית ‏(Main Clause)‏ או פסוקית עצמאית ‏(Independent Clause)‏; פסוקית שאינה יכולה לעמוד כך נקראת פסוקית משועבדת ‏(Subordinate Clause)‏ או פסוקית תלויה ‏(Dependent Clause)‏.

דוגמה למשפט מורכב הכולל מספר סוגי פסוקיות:

	כיתוב
ꜥḥꜥ.n šm.kwj r smj.t st, gm.n=j sw, rḫ(.w) st	תעתיק
"אז הלכתי לדווח זאת, ‏[ו]‏מצאתי אותו ‏[כשהוא]‏ כבר יודע זאת"	עברית
"Then I went to report it, [and] I found him already aware of it."	English

ניתוח:

סוג פסוקית	תרגום	תעתיק	כיתוב
עיקרית נרטיבית	אז הלכתי	ꜥḥꜥ.n šm.kwj
תכליתית	לדווח זאת	r smj.t st
נסיבתית	‏[ו]‏מצאתי אותו	gm.n=j sw
נסיבתית	‏[כשהוא]‏ כבר יודע זאת	rḫ(.w) st

הפסוקית העיקרית והפסוקית המשועבדת נדונות בפירוט בפרק "המשפט המורכב".

נוֹשֵׂא הַשִּׂיחַ וְהַהֶעָרָהTopic and Comment

בכל משפט אפשר להבחין בין נושא השיח ‏(Topic)‏ — מה שהמשפט עוסק בו — לבין ההערה ‏(Comment)‏ — מה שנאמר עליו. נושא השיח אינו בהכרח הנושא הדקדוקי של המשפט.

דוגמאות עכשוויות:

• עברית: "הספר הזה — קראתי אותו." נושא השיח הוא "הספר הזה", אף שמבחינה דקדוקית הוא המושא.

• אנגלית: “This book — I have read it”

במצרית תיכונה:

כאשר רוצים להעמיד רכיב כנושא השיח, מקדימים אותו לראש המשפט, ובמקומו הרגיל במשפט בא כינוי חוזר המתייחס אליו. לעתים הרכיב המוקדם מסומן במילת היחס jr "באשר ל-".

דוגמאות:

	כיתוב
ḫbsw.t=f wr s(jj) r mḥ 2	תעתיק
"‏[ה]‏זקן שלו — ארוך ‏[הוא]‏ יותר משתי אמות"	עברית
“His beard — [it] was longer than two cubits”	English

	כיתוב
jr sf Wsjr pw	תעתיק
"באשר לאתמול — זה אוסיריס"	עברית
“As for yesterday — it is Osiris”	English

אוֹצַר הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל הַפֶּרֶקChapter New Vocabulary

English	עברית	סוג	תעתיק	כיתוב
Introductory particle	חלקיק פותח משפט עובדתי	חלקיק	jw
To bring, fetch	להביא	פועל	jnj
Produce, tribute	מחווה, מס	שם עצם	jnw
As for	באשר ל־	חלקיק	jr
To do, make	לעשות, ליצור	פועל	jrj
Eye	עין	שם עצם	jr.t
Two eyes (dual)	שתי עיניים	שם עצם ‏(זוגי)‏	jr.tjj
Father	אב	שם עצם	jt	,
Arm	זרוע	שם עצם	ꜥ
Donkey	חמור	שם עצם	ꜥꜣ
Two arms (dual)	שתי זרועות	שם עצם ‏(זוגי)‏	ꜥ.wjj
Small cattle (sheep & goats)	צאן	שם עצם קיבוצי	ꜥw.t
To stand; ꜥḥꜥ.n "then"	לעמוד; ꜥḥꜥ.n — "ואז" ‏(סיפורי)‏	פועל	ꜥḥꜥ
Me (dependent pronoun)	אותי	כינוי גוף תלוי	wj	,
One	אחד	שם מספר	wꜥ
To eat	לאכול	פועל	wnm
Great	גדול, רב	שם תואר	wr
Osiris	אוסיריס	שם פרטי	Wsjr
Servant, labourer	משרת, פועל	שם עצם	bꜣk
Bee	דבורה	שם עצם	bj.t
The, this (m.)	ה־, זה	כינוי רומז	pꜣ
This, it is	זה, זוהי	כינוי מקשר	pw
in, on, with, from, as, consisting of, by	בתוך, על, עם, מן, בתור, המורכב מ-, על-ידי	מילת יחס	m
Water	מים	שם עצם	mw
Cattle, herd	בקר, עדר	שם עצם קיבוצי	mnmn.t
Cubit	אמה ‏(מידת אורך)‏	שם עצם	mḥ
To bring, present	להביא, להציג	פועל	ms
Behold, look	הנה, ראה	חלקיק	mk
Speech, word	נאום, מילה	שם עצם	mdw
to, for, because of	אל, עבור, בגלל	מילת יחס	n
These	אלה	כינוי רומז	nꜣ
Of, belonging to	של, השייך ל-	שם תואר ‏(ניסבה)‏	n.jj
Nut (sky goddess)	נות ‏(אלת השמיים)‏	שם פרטי	Nw.t
All, every	כל	שם תואר	nb
Good, beautiful	טוב, יפה	שם תואר	nfr
Beauty	יופי	שם עצם	nfrw	—
to, toward, against, at the time of, concerning	אל, לעבר, נגד, בזמן של, בנוגע ל	מילת יחס	r
To weep	לבכות	פועל	rmj
Mankind, people	בני אדם, אנושות	שם עצם קיבוצי	rmṯ.t
To know	לדעת, להכיר	פועל	rḫ
Commoners, subjects	פשוטי העם, נתינים	שם עצם קיבוצי	rḫjj.t
To give, put	לתת, לשים	פועל	rdj
To send	לשלוח	פועל	hꜣb
Woman, wife	אישה	שם עצם	ḥm.t
Beard	זקן	שם עצם	ḫbsw.t
Voice	קול	שם עצם	ḫrw
Wood	עץ ‏(חומר)‏	שם עצם	ḫt
Man	איש	שם עצם	s
Him, it (dependent pronoun)	אותו	כינוי גוף תלוי	sw
Yesterday	אתמול	תואר הפועל	sf
Fortress	מבצר	שם עצם	sfḫjj
To report	לדווח	פועל	smj
Brother	אח	שם עצם	sn
Plan, counsel	תוכנית, עצה	שם עצם	sḫr
Scribe	סופר	שם עצם	sš
Woman	אישה	שם עצם	s.t
Judge (“one who hears”)	שופט ‏("מי ששומע")‏	שם עצם	sḏmj
To go	ללכת	פועל	šm
To find	למצוא	פועל	gmj
Bread	לחם	שם עצם	t
Land, earth	ארץ, אדמה	שם עצם	tꜣ
The Two Lands (Egypt)	שתי הארצות ‏(מצרים)‏	שם עצם ‏(זוגי)‏	tꜣ.wjj
Dog	כלב	שם עצם	ṯsm
Boat	סירה	שם עצם	dp.t