כִּנּוּיִיםPronouns
כִּנּוּיPronoun
כינויים (Pronouns) הם מילים המשמשות להחליף שם עצם או להתייחס אליו מבלי לחזור עליו במפורש, כגון התייחסות לאדם, חפץ או מושג שכבר נזכר או ידוע מן ההקשר. מבחינה תחבירית, כינויים יכולים למלא תפקידים שונים במשפט, כגון נושא, מושא או משלים.
דוגמאות עכשוויות:
עברית: אני, אתה, הוא, הם, זה, זו
אנגלית I, you, he, they, this, that :
כינויים חוסכים חזרות ומאפשרים משפטים קצרים וברורים.
למה כינויים במצרית מסובכים?
בעברית ובאנגלית יש סדרה אחת עיקרית של כינויי גוף עצמאיים.
במצרית תיכונה — יש כמה סדרות שונות, וכל אחת משמשת:
בתפקיד תחבירי אחר
ובמיקום אחר במשפט
במצרית תיכונה קיימים שלושה סוגים עיקריים של כינויים: גוף (Personal), רומז (Demonstrative) ושאלתי (Interrogative).
ההבדל מהעברית:
לעברית יש גם סדרה חבורה, הנצמדת למילה שלפניה: בֵּיתוֹ, לוֹ, רְאִיתִיו. הכינוי החבור המצרי פועל בדיוק כך — pr=f הוא "בֵּיתוֹ", ו-n=f הוא "לוֹ". כלומר אחת משלוש הסדרות כבר מוכרת לך מן העברית; מה שאין בעברית הוא הכינוי התלוי.
מפת הפרק:
כינוי חבור — שייכות אחרי שם עצם, נושא של פועל נטוי, מושא של מילת יחס
כינוי תלוי — מושא של פועל נטוי, נושא של משפט תוארי
כינוי עצמאי — נושא של משפט שמני, והדגשה
ולאחריהם: כינוי חוזר, כינוי רומז (pn, tn, pꜣ), ומילות יחס עם כינוי
כִּנּוּיֵי גּוּףPersonal Pronouns
כינויי גוף (Personal Pronouns) הם כינויים המציינים את משתתפי השיח — הדובר, הנמען או מי שאינו משתתף ישירות בשיח — ולכן הם מתייחסים לגוף ראשון, שני או שלישי. מבחינה דקדוקית הם מסומנים בדרך כלל גם לפי מין ומספר. לכן אי אפשר לתרגם "הוא" אחד־לאחד. צריך קודם לשאול: איזה סוג של "הוא"?
במצרית תיכונה יש שלוש סדרות של כינויי גוף. הבחירה ביניהן נקבעת לפי התפקיד של הכינוי במשפט:
| דוגמה | תפקידים עיקריים | סדרה |
|---|---|---|
pr=f ← "ביתו" sḏm=f ← "הוא שומע" n=f ← "לו" |
שייכות אחרי שם עצם; נושא של פועל נטוי; אחרי מילת יחס | כינוי חבור |
mꜣ.n=f sw ← "הוא ראה אותו" nfr sw ← "הוא טוב" |
מושא של פועל נטוי; נושא של משפט תוארי; אחרי חלקיקים (mk, nn) | כינוי תלוי |
| jnk sš ← "אני סופר" | נושא של משפט שמני; הדגשה | כינוי עצמאי |
אותו "הוא" בעברית — שלוש סדרות במצרית:
| סוג כינוי | המצרית | התפקיד במשפט | העברית |
|---|---|---|---|
| חבור | pr=f | שייכות אחרי שם עצם | "ביתו" |
| חבור | sḏm=f | נושא של פועל נטוי | "הוא שומע" |
| תלוי | mꜣ.n=f sw | מושא של פועל נטוי | "הוא ראה אותו" |
| עצמאי | ntf nṯr | נושא של משפט שמני | "הוא אל" |
בעברית מילה אחת ממלאת את כל התפקידים; במצרית כל תפקיד מקבל צורה משלו.
כִּנּוּי חָבוּרSuffix Pronoun
כינוי חבור הוא כינוי גוף המוצמד למילה שלפניו — לשם עצם, לפועל, למילת יחס או לחלקיק. הוא אינו עומד לבדו. בתעתיק מסמנים אותו בסימן = (pr=f).
דוגמאות עכשוויות:
עברית: ביתי (= הבית שלי), ספרו (= הספר שלו)
במצרית תיכונה:
זהו הכינוי הנפוץ ביותר במצרית.
הוא משמש ל:
ציון שייכות, אחרי שם עצם (pr=f "ביתו")
נושא של פועל נטוי (sḏm=f "הוא שומע")
מושא של מילת יחס (n=f "לו", jm=f "בו")
אחרי חלקיקים מסוימים (jw=f)
דוגמאות (כינוי חבור באדום):
| הערות | English | עברית | תעתיק | כיתוב |
|---|---|---|---|---|
| מוצמד לשם עצם | “His house” | "הבית שלו" | pr=f | ![]() ![]() |
| מוצמד לפועל | “She hears” | "היא שומעת" | sḏm=s | ![]() ![]() |
| מוצמד לחלקיק פתיחה | “He” | "הוא" | jw=f | ![]() ![]() |
=f
← גוף שלישי
יחיד זכר — Third person singular masculine
=s
← גוף שלישי יחיד נקבה — Third person singular
feminine
טבלת הכינויים החבורים:
| מין | מספר | גוף | English | עברית | כיתוב | תעתיק |
|---|---|---|---|---|---|---|
| משותף | יחיד | ראשון | My, Me | שלי, אותי | , , ![]() |
=j |
| זכר | יחיד | שני | Your | שלך, אותך | ![]() |
=k |
| נקבה | יחיד | שני | Your | שלך, אותך | , ![]() |
=ṯ / =t |
| זכר | יחיד | שלישי | His/Him/Its | שלו, אותו | ![]() |
=f |
| נקבה | יחיד | שלישי | Her/Hers/Its | שלה, אותה | ,
![]() |
=s |
| משותף | רבים | ראשון | Our, Us | שלנו, אותנו | ![]() |
=n |
| משותף | רבים | שני | Your (pl.) | שלכם/ן, אתכם/ן | , ![]() |
=ṯn / =tn |
| משותף | רבים | שלישי | Their/Them | שלהם/ן, אותם/ן | ![]() |
=sn |
| משותף | יחיד | סתמי | One | מישהו (סתמי) | ![]() |
=tw |
כאשר מלך מדבר בגוף ראשון, יופיע שימוש
ב
במקום
,
וכאשר מדובר באל אז
.
כאשר הדוברת היא אישה, יופיע מגדיר האישה (
). לעתים,
כאשר המגדיר האחרון של המילה הוא האיש (
) ואחריו
בא =j, הסימן נכתב פעם אחת
בלבד.
כִּנּוּי תָּלוּיDependent Pronoun
כינוי תלוי הוא כינוי גוף העומד כמילה נפרדת, אך אינו יכול לפתוח משפט — הוא תמיד נשען על מילה שלפניו.
דוגמאות עכשוויות:
עברית: ראיתי אותו, שלחתי אותה
אנגלית: saw him, sent her
במצרית תיכונה:
כינוי תלוי משמש בעיקר כ־:
מושא ישיר של פועל נטוי (hꜣb.n=f sw "הוא שלח אותו")
נושא של משפט תוארי (nfr sw "הוא טוב")
אחרי חלקיקים מסוימים (mk sw "הנה הוא")
דוגמה (כינוי תלוי באדום, כינוי חבור בשחור):
| English | עברית | תעתיק | כיתוב |
|---|---|---|---|
“He sent him” or “He sent it” |
"הוא שלח אותו" או "הוא שלח [את] זה" |
jw hꜣb.n=f sw | ![]() ![]() ![]() |
sw
← "אותו" או
"[את] זה" / “him” or “it”
הערה: לא נאמר hꜣb.n=f=f. כינוי חבור אחרי פועל נטוי הוא תמיד הנושא — המושא בא ככינוי תלוי.
טבלת הכינויים התלויים:
| מין | מספר | גוף | English | עברית | כיתוב | תעתיק |
|---|---|---|---|---|---|---|
| משותף | יחיד | ראשון | I, Me | אני, אותי | ![]() |
wj |
| זכר | יחיד | שני | You | אתה, אותך | , ![]() |
ṯw / tw |
| נקבה | יחיד | שני | You | את, אותך | , ![]() |
ṯn / tn |
| זכר | יחיד | שלישי | He/Him/It | הוא, אותו | ![]() |
sw |
| נקבה | יחיד | שלישי | She/Her/It | היא, אותה | , , ![]() |
sjj / st |
| משותף | רבים | ראשון | We, Us | אנחנו, אותנו | ![]() |
n |
| משותף | רבים | שני | You (pl.) | אתם/ן, אתכם/ן | , ![]() |
ṯn / tn |
| משותף | רבים | שלישי | They/Them/It | הם/ן, אותם/ן | , ![]() |
sn |

איור של שורה 7 ממצבת חורמח'אואף, שושלת 13, היראקונפוליס
rḏ.n=f wj m ḥr.jj jmw … — "הוא מינה אותי לראש הספינה ..." (כינוי תלוי כמושא של sḏm.n=f)
כִּנּוּי עַצְמָאִיIndependent Pronoun
כינוי עצמאי הוא כינוי גוף שעומד לבדו כמילה נפרדת במשפט ומשמש לציון הגוף המדובר באופן מלא וברור בלי להיצמד למילה אחרת. כינוי עצמאי יכול:
לעמוד לבד
לפתוח משפט
לשמש נושא מודגש
דוגמאות עכשוויות:
עברית: אני תלמיד
אנגלית: I am a student
במצרית תיכונה:
הכינוי העצמאי מופיע בעיקר ב־:
משפטים שמניים
משפטי זיהוי
הדגשה של זהות
דוגמאות (כינוי עצמאי באדום):
| English | עברית | תעתיק | כיתוב |
|---|---|---|---|
| “I [am a] scribe”* | "אני סופר"* | jnk sš | ![]() ![]() |
| “He [is a] god” | "הוא אל" | ntf nṯr | ![]() ![]() |
jnk
← "אני"
/ “I” (גוף ראשון יחיד — 1st
person singular)ntf
← "הוא",
"זה" / “He”, “It” (גוף שלישי זכר יחיד —
3rd person masc. singular)
* - זה לא "אני כותב" (נושא + פועל), אלא "אני סופר" (משפט שמני: נושא + נשוא שמני).
טבלת הכינויים העצמאיים:
| מין | מספר | גוף | English | עברית | כיתוב | תעתיק |
|---|---|---|---|---|---|---|
| משותף | יחיד | ראשון | I [am] | אני | ![]() |
jnk |
| זכר | יחיד | שני | You [are] | אתה | ![]() |
ntk |
| נקבה | יחיד | שני | You [are] | את | ![]() |
ntṯ |
| זכר | יחיד | שלישי | He/It [is] | הוא | ![]() |
ntf |
| נקבה | יחיד | שלישי | She/It [is] | היא | ![]() |
nts |
| משותף | רבים | ראשון | We [are] | אנחנו | ![]() |
jnn |
| משותף | רבים | שני | You [are] | אתם/אתן | ![]() |
ntṯn |
| משותף | רבים | שלישי | They [are] | הם/הן | ![]() |
ntsn |

איור של שורה 10 ממצבת חורמח'אואף, שושלת 13, היראקונפוליס
jnk sꜥḥ jq(r) tp tꜣ … — "אני נכבד מצוין עלי אדמות ..." (כינוי עצמאי כנושא של משפט שמני)
כִּנּוּי חוֹזֵרResumptive Pronoun
כינוי חוזר הוא כינוי גוף המתייחס לשם עצם שכבר נזכר לפניו באותו משפט, ו"מחזיק" את מקומו בתוך המבנה התחבירי.
דוגמאות עכשוויות:
עברית: האיש שנתתי לו את הספר / הבית שגרתי בו
במצרית תיכונה:
במצרית תיכונה הכינוי החוזר מופיע בשני מבנים עיקריים:
נושא השיח — רכיב שהוקדם לראש המשפט, ובמקומו הרגיל בא כינוי (ראה פרק "מושגי יסוד בדקדוק").
פסוקית זיקה — כאשר שם העצם המתואר אינו הנושא של הפסוקית (ראה פרק "זיקה").
דוגמה:
![]() ![]() |
כיתוב |
| jw r n(.jj) s nḥm=f sw | תעתיק |
| "נאומו של אדם מציל אותו" | עברית |
|---|---|
| “[A] man[’s] speech saves him” | English |
כאן =f חוזר אל r n(.jj) s "נאומו של אדם", ו-sw חוזר אל s "אדם".
עוד דוגמאות:
| עברית | תעתיק | כיתוב |
|---|---|---|
| "[ה]איש אשר אשתו בבית" | s nt.jj ḥm.t=f m pr | ![]() ![]() ![]() |
| "[ה]מקום אשר [ה]אלים שם" | bw nt.jj nṯr.w jm | ![]() ![]() |
בראשונה הרכיב החוזר הוא כינוי חבור: =f חוזר אל s "[ה]איש". בשנייה אין כינוי אלא תואר פועל חוזר — jm "שם, בו" — המחזיק את מקומו של bw (ראה פרק "זיקה").
כִּנּוּי רוֹמֵזDemonstrative Pronoun
כינוי רומז הוא מילה המשמשת להפנות אל דבר מסוים באופן ישיר ומיידי בלי לנקוב בשמו. במצרית תיכונה קיימים שני טיפוסים שונים של דמונסטרטיבים, וההבדל ביניהם אינו רק במיקום אלא בעיקר בתפקיד הלשוני שלהם.
כאשר מדובר בכינויי רמז בעלי ערך דֵאיקטי חזק שמצביעים ממש על ישות מסוימת במרחב או בהקשר ("זה כאן", "ההוא שם") — הם מופיעים לאחר שם העצם. צורות כמו pn, tn, pf, tf שייכות לקבוצה זו, והן מתפקדות כהוספה מדגישה לשם העצם. במקרים אלו, המבנה הוא: שם + כינוי רומז.
לעומת זאת, כאשר מדובר בצורות כגוןpꜣ, tꜣ, nꜣ , התפקוד כבר איננו הצבעה ישירה אלא סימון של יידוע או זיהוי — כלומר ציון של ישות מוכרת, נתונה או מובחנת בהקשר. צורות אלו נוטות להופיע לפני השם.
| English | רבים plural | נקבה fem. | זכר masc. | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| This, These | האלו | nn n | ![]() |
הזאת | tn | ![]() |
הזה | pn | ![]() |
| That, Those | ההם | nf n | ![]() |
ההיא | tf | ![]() |
ההוא | pf | ![]() |
| The, This | האלו | nꜣ n | ![]() |
הזאת | tꜣ | ![]() |
הזה | pꜣ | ![]() |
הכינויים pn, tn, pf, tf באים אחרי שם העצם ומתאימים לו במין. צורות הרבים nn, nf, nꜣ באות לפני שם העצם ומחוברות אליו ב-n: nf n ḫꜣs.wt "הארצות הזרות ההן".
סדרה נוספת, pw / tw / nw "זה", משמשת בעיקר במשפט השמני (A pw).
| English | עברית | תעתיק | כיתוב |
|---|---|---|---|
| “This” | "זה" | pw | ![]() |
| “This” (fem.) | "זאת" | tw | ![]() |
| “These” | "אלה" | nw | ![]() |
כאשר יש גם שם תואר, הכינוי הרומז בא לפני שם התואר: שם עצם + כינוי רומז + שם תואר.
דוגמאות (נושא באדום, פועל בכחול, שם תואר בכתום, כינוי רומז בסגול):
| English | עברית | תעתיק | כיתוב |
|---|---|---|---|
| “This good woman” | "[ה]אישה [ה]טובה הזאת" | ḥm.t tn nfr.t | ![]() ![]() ![]() |
| “That splendid god” | "[ה]אל [ה]נפלא ההוא" | nṯr pf mnḫ | ![]() ![]() ![]() |
| “Those foreign lands” | "ארצות זרות ההן" | nf n(.jj) ḫꜣs.wt | ![]() ![]() ![]() |
כינוי רומז יכול לשמש גם מושא במשפט:
| English | עברית | תעתיק | כיתוב |
|---|---|---|---|
| “Ptah will say these” | "פתח (האל) יאמר [את] אלו" | ḏd Ptḥ nn | ![]() ![]() ![]() |
אוֹצַר הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל הַפֶּרֶקChapter New Vocabulary
| English | עברית | סוג | תעתיק | כיתוב |
|---|---|---|---|---|
| There, therein | שם, שמה, בזה, משם | תואר פועל | jm | ![]() |
| Ship | ספינה | שם עצם | jmw | ![]() |
| Excellent, skillful | מעולה, מצוין | שם תואר | jqr | ![]() |
| Place | מקום | שם עצם | bw | ![]() |
| Splendid, excellent | נפלא, מצוין | שם תואר | mnḫ | ![]() |
| To love, want | לאהוב, לרצות | פועל | mrj | ![]() |
| To save, rescue | להציל | פועל | nḥm | ![]() |
| who, which | אשר, ש- | כינוי יחסי | nt.jj | ![]() |
| Upper, who is upon | עליון, אשר על | ניסבה (שם תואר) | ḥr.jj | ![]() |
| Foreign land, hill country | ארץ זרה, אזור הרים | שם עצם | ḫꜣs.t | ![]() |
| Dignitary | נכבד, בעל מעמד | שם עצם | sꜥḥ | ![]() |
| To fear; fear | לפחד; פחד | פועל / שם עצם | snḏ | ![]() |
| upon | על, על-גבי | מילת יחס | tp | ![]() |
| To say, speak | לומר, לדבר | פועל | ḏd | ![]() |




, 

, 


, 




, 
, 

,
, 



















































