מדריך הסטודנט למצרית תיכונהThe Hebrew Speaking Student's Guide to Middle Egyptian
פרק 12

הַזִּיקָהRelativity

הַזִּיקָהRelativity

זיקה היא הדרך שבה השפה מוסיפה מידע על שם עצם שכבר נזכר. במילים פשוטות, זהו המנגנון שבאמצעותו אומרים לא רק "האיש", אלא "האיש אשר בבית", "האיש ששמעתי עליו", או "האיש שאשתו בעיר". מבחינה תחבירית, הזיקה קושרת בין שם עצם קודם, המכונה זוקק, לבין יחידה מתארת הבאה אחריו ומבהירה אותו. פסוקית זיקה אינה מהווה משפט עצמאי.

במצרית תיכונה אין מילת זיקה אחת קבועה כמו "ש־" או "אשר". הזיקה מתבטאת בכמה דרכים: לעתים בכינוי יחסי מפורש ‏(nt.jj)‏, ולעתים בלי כל סימן — בפסוקית נסיבתית, בבינוני או בצורה יחסית של הפועל. לכן יש להכיר את כל הדרכים, ולזהות בכל משפט איזו מהן בשימוש.

חשוב גם להבחין בין זיקה לבין שייכות. שייכות עוסקת בקשר של קניין או יחס, כגון "בית המלך", ואילו זיקה עוסקת בתיאור של שם עצם באמצעות פסוקית או מבנה מקביל לפסוקית. אמנם לעיתים שני התחומים נפגשים, למשל במשפטים כגון "האיש שאשתו בבית", אך אין הם אותו הדבר.

דרכי הזיקה העיקריות, לפי סדר הפרק:

פְּסוּקִית זִיקָהRelative Clause

פסוקית זיקה היא פסוקית המשמשת כלוואי של שם עצם שנזכר לפניה, ומוסרת עליו מידע מבהיר. שם העצם המתואר נקרא זוקק. מבחינה תחבירית, פסוקית הזיקה מתפקדת כמו שם תואר: היא אינה מקדמת בדרך כלל את העלילה הראשית, אלא מתארת, מזהה, או מפרטת את הזוקק. הזמן בפסוקית הזיקה נקבע ביחס לזמן של הפועל הראשי במשפט, ואילו ההיבט עשוי להשתנות.

דוגמאות עכשוויות:

במצרית תיכונה:

במצרית תיכונה פסוקית הזיקה פשוטה יותר מבחינה תחבירית מאשר באנגלית. כאשר הזוקק אינו נושא הפסוקית, יש בתוך הפסוקית רכיב החוזר אליו; רכיב זה נקרא כינוי חוזר או תואר פועל חוזר. לעיתים הוא נושא הפסוקית, ולעיתים אינו הנושא אלא מושא, מושא של מילת יחס, או רכיב שייכות.

זִיקָה יְשִׁירָה וְזִיקָה עֲקִיפָהDirect and Indirect Relativity

בפסוקיות זיקה אפשר להבחין בין זיקה ישירה לבין זיקה עקיפה. בזיקה ישירה, הזוקק הוא גם הנושא של פסוקית הזיקה. כלומר, הפסוקית מתארת את הזוקק עצמו באופן ישיר. בזיקה עקיפה, לעומת זאת, הזוקק אינו נושא הפסוקית, אלא קשור אליה בדרך אחרת — למשל כמושא, כמושא של מילת יחס, או כבעלים. משום כך, בזיקה עקיפה נדרש בדרך כלל בתוך הפסוקית רכיב חוזר, כגון כינוי חבור או תואר פועל חוזר, הקושר את הפסוקית בחזרה אל הזוקק.

דוגמאות עכשוויות:

הסבר עברית זיקה
הזוקק הוא האיש, והוא גם הנושא של פסוקית הזיקה "עמד בפתח". "האיש שעמד בפתח בירך אותי." ישירה
הזוקק הוא הספר, והוא הדבר שאליו מתייחסת הפסוקית "שקראת" באופן ישיר. "הספר שקראת מונח על השולחן." ישירה
הזוקק הוא האיש, אבל נושא פסוקית הזיקה הוא "אשתו", לא האיש עצמו. "האיש שאשתו נסעה לחיפה נשאר בבית." עקיפה
הזוקק הוא הבית, אבל בתוך פסוקית הזיקה מה שנאמר ישירות הוא על "גגו", לא על הבית עצמו. "הבית שגגו קרס פונה מיושביו." עקיפה

דוגמאות לזיקה ישירה:

עברית תעתיק כיתוב
"פסלו, אשר במקדש" ẖnt(j)=f nt.jj m ḥw.t-nṯr
"‏[ה]‏פקידים אשר ‏[היו]‏ לצדו" sr.w nt.jj r-gs=f

בדוגמה הראשונה הזיקה ישירה מאחר והפסל עצמו נמצא במקדש. בשנייה, הזוקק sr.w הוא עצמו הנושא של פסוקית הזיקה — הם אלה שנמצאו לצדו. הכינוי החבור =f שבתוך הפסוקית אינו מחזיר אל הזוקק אלא אל המלך, ולכן אין כאן כינוי חוזר והזיקה נשארת ישירה.

הערה: הזוקק sr.w הוא ברבים, אך מילת הזיקה כתובה בצורת היחיד nt.jj ולא nt.jjw.

עברית תעתיק כיתוב
"האיש אשר יש כאבים בבטנו" s nt.jj mr.wt m ẖ.t=f
"‏[ה]‏מצב ‏[ה]‏זה אשר הייתי נתון בו" sḫr pn nt.jj wj ẖr=f

בדוגמה הראשונה הזיקה עקיפה מאחר שנושא הפסוקית הוא "כאבים", והכינוי =f ב-ẖ.t=f "בטנו" חוזר אל "האיש". בשנייה, נושא הפסוקית הוא כינוי הגוף הנסמך wj ‏("אני")‏, ואילו הזוקק sḫr pn מיוצג בתוך הפסוקית בכינוי החוזר =f שב- ẖr=f. מילולית: "‏[ה]‏מצב ‏[ה]‏זה אשר אני תחתיו".

פְּסוּקִית זִיקָה וִירְטוּאָלִיתVirtual Relative Clause

פסוקית זיקה וירטואלית היא פסוקית זיקה הבאה אחרי שם העצם שהיא מתארת, בלי מילת זיקה מפורשת כגון nt.jj. הזיקה קיימת, אך אינה מסומנת על־ידי כינוי יחסי נפרד; לכן היא נקראת "וירטואלית".

במצרית תיכונה:

בפסוקית זיקה וירטואלית, שם העצם הזוקק בא ראשון, ואחריו באה פסוקית המתארת אותו ישירות. בפסוקית זיקה וירטואלית אין מילת זיקה מפורשת, אך הקשר הזיקתי מובן מן המבנה עצמו. בפסוקית זיקה וירטואלית אפשר למצוא סוגים שונים של פסוקיות מתארות, כגון פסוקית לא־פועלית, פסוקית אדוורביאלית, או פסוקית נסיבתית.

א. דוגמאות לפסוקית זיקה וירטואלית ישירה ‏(הזוקק הוא גם הנושא של הפסוקית המתארת)‏:

סוג פסוקית מתארת כיתוב
פועלית־נסיבתית בצורת sḏm=f jw rḫ.n=j nḏs ḥmsj=f m Ḏd-Snfrw תעתיק
"שמעתי ‏(מיל: ידעתי)‏ על איש פשוט ‏[ה]‏יושב בדג'ד־סנפרו." עברית
“I have learned of [a] commoner who dwells in Djed-Snofru.” English
עברית תעתיק כיתוב
"קוץ שנמצא בבשר" srt jw=s m ḥꜥw

ב. דוגמאות לפסוקית זיקה וירטואלית עקיפה ‏(הזוקק אינו הנושא של פסוקית הזיקה, ולכן הפסוקית חוזרת אליו באמצעות רכיב אחר)‏:

סוג פסוקית מתארת כיתוב
פועלית־נסיבתית בצורת sḏm.n=f jw ms.n=j n=f jnw jn.n sw mšꜥ m Wꜣwꜣ.t תעתיק
"הגשתי לו מנחה ‏[שה]‏צבא הביא מוו'אוו'אט." עברית
“I presented to him tribute that [the] army had brought back from Wawat.” English
סוג פסוקית מתארת כיתוב
אדברביאלית jw mꜣ.n=n dp.t nbw jm=s jw=n m Kꜣš תעתיק
"ראינו סירה שהיה בה זהב כאשר היינו בכוש." עברית
“We saw [a] boat in which there was gold while we were in Kush” English
סוג פסוקית מתארת כיתוב
שמנית jw rḫ.n=j ḥm.t Nfr.t rn=s תעתיק
"שמעתי ‏(מיל: ידעתי)‏ על אישה ‏[ש]‏שמה נפרת." עברית
“I have learned of [a] woman whose name is Nofret.” English
סוג פסוקית מתארת כיתוב

לא־פעלית

‏(שמנית-תוארית)‏

sr pw ꜥꜣ n=f ḫ.t תעתיק
"הוא היה אציל ‏[ש]‏היה לו רכוש רב." עברית
“He was [a] noble [who] had much property.” English
English עברית תעתיק כיתוב
“a gentleman [whose] name is Djedi” "איש פשוט ‏[ש]‏שמו דג'די" nḏs Ḏdj rn=f
עברית תעתיק כיתוב
"סירה ‏[ש]‏אין לה הגה" wsḫ.t nn ḥmw=s

בדוגמה זו הפסוקית עצמה שלילית ‏(nn)‏, והכינוי =s חוזר אל הסירה.

הַכִּנּוּי הַיַּחֲסִיThe Relative Adjective nt.jj

כאשר הזוקק הוא מוגדר, המצרית התיכונה נוטה לפתוח את פסוקית הזיקה בכינוי היחסי nt.jj . צורה זו מציינת במפורש כי היחידה הבאה מתארת את השם הקודם, ולכן היא שקולה בדרך כלל ל"אשר", "ש־" ‏(“who / that / which”)‏. עם זאת, nt.jj איננו רק סימן פתיחה של פסוקית זיקה; לעיתים הוא גם עומד לבדו בשימוש שמני, כלומר משמש כתחליף לשם עצם.

דוגמאות עכשוויות:

במצרית תיכונה:

מבחינה דקדוקית, nt.jj הוא שם תואר יחסי ‏(Relative adjective)‏, תוצר של צורת ניסבה, ולכן הוא מתאים במין ובמספר לזוקק שאותו הוא מתאר. עם זאת, לעתים מופיע גם הזכר היחיד במקום צורות אחרות. צורות היסוד הן:

מין ומספר תעתיק כיתוב
זכר יחיד nt.jj
נקבה יחיד nt(.jj)t
זכר רבים nt.jjw
נקבה רבים nt(.jjw)t

אחרי nt.jj בא בדרך כלל נשוא אדוורביאלי: תואר פועל, צירוף יחס , או סטטיב.

א. nt.jj + תואר פועל / צירוף יחס

דוגמה ‏(זוקק באדום, הנשוא האדוורביאלי בכחול)‏:

עברית תעתיק כיתוב
"‏[ה]‏מלח הזה ש‏(נמצא)‏ כאן" sqd pn nt.jj ꜥꜣ

כאן סוג הפסוקית: אדוורביאלית עם תואר פועל. סוג זיקה: ישירה.

עברית תעתיק כיתוב
"ביתו אשר בעיר" pr=f nt.jj m njw.t
"‏[ה]‏איש אשר בבית" s nt.jj m pr

כאן סוגי הפסוקיות: אדוורביאלית עם צירוף יחס . סוג זיקה: ישירה.

כיתוב
nṯr.w nb.w nt.jjw m p.t nt.jjw ḥr tꜣ תעתיק
"כל ‏[ה]‏אלים שבשמיים ‏[ו]‏שעל ‏[ה]‏ארץ" עברית
“all [the] gods who are in heaven and who are on earth” English

כאן סוג הפסוקית: אדוורביאלית בשתי פסוקיות מקבילות. סוג זיקה: ישירה.

מתאים לזוקק במין ובמספר:nt.jj

כיתוב
ḥnw.t-tꜣ nt(.jj)t m ꜥḥ=f תעתיק
"גבירת הארץ, אשר בארמונו" עברית
“the land’s mistress, who is in his palace” English
כיתוב
wsḫ(.t) nt.jj sꜣ-nsw Ḥr-dd=f jm=f תעתיק
"‏[ה]‏דוברה אשר בן־המלך ח'רדדף היה בה" עברית
“[the] barge in which King’s Son Hardedef was” English

כאן סוג הפסוקית: אדוורביאלית עם צירוף יחס . סוג זיקה: עקיפה.

כיתוב
jr nṯr pn nt.jj ḥr=f m ṯsm תעתיק
"באשר לאל הזה, אשר פניו כפני כלב" עברית
“as to this god whose face [is like that] of [a] dog” English

כאן סוג הפסוקית: שמנית. סוג זיקה: עקיפה.

נושא שהוא כינוי גוף:

כשנושא הפסוקית הוא כינוי גוף, הוא בא ככינוי חבור על nt.jj ‏(nt.jj=f, nt.jj=sn)‏. בגוף ראשון יחיד וב-st "זה" בא כינוי תלוי ‏(nt.jj wj, nt.jj st)‏:

English עברית תעתיק כיתוב
“[the] place in which he is” "‏[ה]‏מקום שבו הוא נמצא" bw nt.jj=f jm
“[the] place in which it was” "‏[ה]‏מקום שבו זה היה" bw nt.jj st jm

ב. nt.jj + סטטיב

אחד הנשואים הרגילים אחרי nt.jj הוא סטטיב. במקרה כזה פסוקית הזיקה מתארת את הזוקק כמי שנמצא במצב מסוים.

דוגמאות ‏(זוקק באדום, הנשוא הסטטיבי בכחול)‏:

עברית תעתיק כיתוב
"אחותנו אשר ברת מזל" sn.t=n nt(.jj)t nfr.tj
"כל איבר של אדם אשר חלה" ꜥ.t nb.t n(.jj)t s nt.jj mr.w

ג. nt.jj בשימוש שמני, ללא אנטצדנט מפורש:

English עברית תעתיק כיתוב
“[the] one who [is/was] with him” "מי ש‏[נמצא]‏ עמו" nt.jj ḥnꜥ=f
“like one who is in his pyramid” "כמו מי שבפירמידה שלו" mj nt.jj m mr=f
“together with everything that is in it” "יחד עם כל מה שיש בו" ḥnꜥ nt(.jj)t nb.t jm=f

nt.jj nb "כל מי ש־". הביטוי nt(.jj)t jwt(.jj)t "מה שיש ומה שאין" פירושו "כל דבר שהוא".

ד. nt.jj + פסוקית פועלית

אחרי nt.jj יכולה לבוא גם פסוקית פועלית; כשהזוקק אינו הנושא, יש בה כינוי חוזר:

כיתוב

pꜣ ḥꜥw nt.jj rdj.n=j n=ṯ sw

תעתיק
"‏[ה]‏סירה הזאת שנתתי לך" עברית
“this boat that I have given to you” English

ה. nt.jj + משפט שלילי

במצרית תיכונה פסוקית זיקה שלילית נבנית בדרך כלל מ-nt.jj + משפט שלילי. כשהזיקה ישירה, הנושא בא ככינוי נפרד:

כיתוב

nt(.jj)t nn st m ẖnw=f

תעתיק
"מה שלא היה בתוכו" עברית
“that which was not inside it” English

הכינוי היחסי השלילי jwt.jj ‏(בהמשך)‏ הוא צורה עתיקה יותר, והוא שרד במצרית תיכונה רק בשימושים מסוימים.

כיתוב

nt(.jj)t n jj.t

תעתיק
"מה שעדיין לא בא" עברית
“that which has not yet come” English

שלילה בפסוקית זיקה אינה מוגבלת ל-nn. כאן נשללת צורת פועל — n sḏm.t=f — ולכן אין צורך בכינוי נפרד: הנושא של jj.t הוא מילת הזיקה עצמה. הכינוי הנפרד נדרש רק כאשר הנשלל הוא משפט nn ‏(משפט אדוורביאלי או משפט קיום)‏, שבו חייב לבוא נושא מפורש — כמו st בדוגמה הקודמת.

כִּנּוּי חוֹזֵר וְתֹאַר פֹּעַל חוֹזֵרResumptive Pronoun and Resumptive Adverb

כאשר הזוקק אינו נושא הפסוקית, הרכיב החוזר יכול להיות כינוי חבור או תואר פועל חוזר, כגון jm או jm=s .

ככלל, מילת היחס m נעשית jm לפני כינוי חבור.

חשוב גם להבחין בין שני מצבים:

א. jm לפני כינוי חבור ← זהו הכלל הצורני:

ב. jm כמילת תואר פועל עצמאית

דוגמאות ‏(פסוקית זיקה מודגשת, כינוי גוף חבור באדום, תואר פועל חוזר בכחול)‏:

עברית תעתיק כיתוב
"סירה אשר זהב היה בה" dp.t nbw jm=s

כאן זו פסוקית זיקה וירטואלית עקיפה, והפסוקית עצמה היא אדוורביאלית. הרכיב החוזר הוא תואר פועל חוזר jm=s.

"‏[ה]‏איש אשר אשתו בבית" s nt.jj ḥm.t=f m pr

כאן זו פסוקית זיקה אדוורביאלית עקיפה. הרכיב החוזר הוא כינוי חבור f.

"‏[ה]‏מקום אשר ‏[ה]‏אלים שם" bw nt.jj nṯr.w jm

כאן זו פסוקית זיקה אדוורביאלית עקיפה כי:

הַכִּנּוּי הַיַּחֲסִי הַשְּׁלִילִיThe Negative Relative Adjective jwt.jj

הכינוי היחסי השלילי jwt.jj הוא המקבילה השלילית של nt.jj . משמעותו הבסיסית היא: "אשר איננו", "שאין לו", "מי שאיננו", "מה שאיננו".

דוגמאות עכשוויות:

במצרית תיכונה:

כמו nt.jj, גם jwt.jj יכול להופיע בשני שימושים עיקריים:

ככינוי יחסי הפותח פסוקית זיקה1.

במקרה זה הוא בא אחרי זוקק, בדרך כלל מוגדר, ופותח פסוקית זיקה שלילית. אם הזוקק אינו נושא הפסוקית, יש צורך בכינוי חוזר.

כתחליף שם עצם ‏(שימוש סובסטנטיבי)‏2.

במקרה זה אין לפניו זוקק מפורש, והוא עצמו פירושו: "... מי שאין לו", "... זה שאיננו", "... אדם שאין לו"

צורות יסוד:

מין ומספר תעתיק כיתוב
זכר יחיד jwt.jj
נקבה יחיד jwt.(jj)t
זכר רבים jwt.jjw
נקבה רבים jwt.(jjw)t

שימושים נפוצים:

  1. jwt.jj הפותח פסוקית זיקה

  2. jwt.jj בשימוש שמני

  3. jwt.jj + שם עצם — "בלי, חסר־"

  4. jwt.jj + ביטוי אדוורביאלי

א. jwt.jj הפותח פסוקית זיקה - כאן jwt.jj בא אחרי זוקק מפורש, ופותח פסוקית זיקה שלילית.

דוגמאות:

כיתוב
jnk nṯr ꜥꜣ jwt.jj snw=f תעתיק
"אני ‏[ה]‏אל ‏[ה]‏גדול שאין משתווה לו" עברית
“I [am the] great god who has no equal” English

כאן סוג הפסוקית: שְׁמָנִית בעלת יחס זיקה שלילי. כאן jwt.jj פותח פסוקית זיקה המתארת את nṯr ꜥꜣ ‏("האל הגדול")‏ ויש גם כינוי חוזר f שחוזר אל "האל הגדול".

כיתוב
ḥꜣt.t tn jwt.(jj)t rḫ nṯr.w rn=s תעתיק
"כבל החרטום הזה, אשר ‏[ה]‏אלים אינם יודעים את שמו" עברית
“that bow cable whose name [the] gods do not know” English

כאן סוג הפסוקית: פועלית בעלת יחס זיקה שלילי. כאן jwt.‏(jj)t ‏(נקבי)‏ פותח פסוקית זיקה שלילית אחרי זוקק מפורש ‏(ḥꜣt.t tn, "כבל החרטום הזה", שם עצם נקבי)‏, ובתוך הפסוקית יש כינוי חוזר s.

ב. jwt.jj בשימוש שמני - כאן אין זוקק מפורש לפני jwt.jj; הוא עומד לבדו בשימוש שמני.

כאשר jwt.jj עומד לבדו, בלי זוקק מפורש לפניו, הוא משמש כינוי או שם עצם שפירושו:
"מי שאין לו", "אדם חסר ...", "עני / חסר כל", לפי ההקשר.

דוגמאות:

English עברית תעתיק כיתוב
“one who has nothing” "אדם חסר כל" jwt.jj n=f
“he that does not have [a] wife” "הוא שאין לו אישה" jwt.jj ḥm.t=f

ג. jwt.jj + שם עצם "בלי / חסר" - כאן jwt.jj יוצר צירוף מן הסוג "בלי X", "חסר X", "שאין בו X".

דוגמה:

English עברית תעתיק כיתוב
“[a] papyrus without writing” "פפירוס ללא כתב" mḏꜣ.t jwt.(jj)t sš

מילולית: "מגילה אשר כתב אינו" — jwt.jj + שם עצם, המקבילה הזיקתית של nn + שם עצם.

ראה דוגמה מורכבת זו:

ntk jt n(.jj) nmḥ, hj n(.jj) ḫꜣr.t, sn n(.jj) wḏꜥ.t, šnd.jjt n(.jj)t jwt(.jj)w mw.t=f
"אתה אב ליתום, בעל לאלמנה, אח לגרושה, חצאית של מי שאין לו אמא"
ניתוח עברית תעתיק פסוקית
צירוף שמני בגניטיב עקיף ‏(n.jj)‏ "אב ליתום" jt n(.jj) nmḥ
צירוף שמני בגניטיב עקיף ‏(n.jj)‏ "בעל לאלמנה" hj n(.jj) ḫꜣr.t
צירוף שמני בגניטיב עקיף ‏(n.jj)‏ "אח לגרושה" sn n(.jj) wḏꜥ.t

צירוף שמני בגניטיב עקיף ‏(n.jj)‏

בתוך הצירוף קיים שימוש שמני של הכינוי היחסי השלילי jwt.jj

אין כאן זוקק מפורש לפני jwt(.jj)w

"מי שאין לו ..."

‏(צורת רבים .jjw לציין "כל מי ש..."‏(

"סינר של מי שאין לו אמא"

צירוף שמני

šnd.jjt n(.jj)t jwt(.jj)w mw.t=f

פסוקית זיקה שמנית שלילית

ד. jwt.jj + ביטוי אדוורביאלי - כאן jwt.jj פותח פסוקית או צירוף שלילי עם נשוא אדוורביאלי.

דוגמה:

כיתוב
jꜣ.t tw.jj n(.jj)t ꜣḫw jwt.(jj)t sqdw ḥr=s תעתיק
"אותו תל של ‏[ה]‏רוחות שעליו אין נוסעים" ‏(מיל: "שאין נוסעים עליו")‏ עברית
“that mound of [the] spirits upon which there are no travellers” (literally: “that there are no travellers upon it”) English

כאן jwt.jj בא עם ביטוי אדוורביאלי ḥr=s ‏("עליו")‏.

כיתוב
rdj.n=j (j)ḫ.t n jwt.jj sw תעתיק
"נתתי דברים למי שאיננו" ‏(כלומר: לדל, לחסר־כול)‏ עברית
“I gave things to the one who is nothing” (i.e. to the pauper) English

כאן הנשוא שאחרי jwt.jj הוא הכינוי התלוי sw. ניתוח המבנה שנוי במחלוקת: גרדינר גוזר אותו מ-nn sw "הוא איננו", הוך רואה ב-sw את הנושא של jwt.jj, ואלן מציין שהתחביר טרם הוסבר כראוי.

כיתוב
jwt.jj n=f תעתיק
"מי שאין לו ‏(דבר)‏" — דל, חסר־כול עברית
“one who has nothing” English

הנשוא כאן הוא ביטוי היחס n=f, והנושא — ḫ.t "דברים" — נשאר בלתי מבוטא. זו הסיבה שגרדינר משייך את הביטוי הזה דווקא לסעיף הנוכחי, אף שפגשנו אותו בסעיף ב' כתחליף שם עצם.

הַבֵּינוֹנִיThe Participle

הבינוני הוא צורת פועל המתארת שם עצם — מי שעושה פעולה, או מי שפעולה נעשתה עליו. בניגוד לפועל נטוי, הבינוני אינו קובע עובדה; הוא מתאר. כמו שם תואר, הבינוני מתאים במין ובמספר לשם העצם שהוא מתאר.

הבינוני הוא צורה לא־נטויה: הוא אינו מציין גוף, והוא תמיד חלק מצירוף שמני — אלא אם הוא משמש במשפט הייחוד ‏(ראו להלן)‏.

דוגמאות:

אלה לא משפטים שלמים, אלא תיאורים.

במצרית תיכונה:

הבינוני משמש ל־:

יש חמישה בינוניים: ארבעה נבדלים בהיבט ‏(שלם / חסר)‏ ובקול ‏(פעיל / סביל)‏, והחמישי הוא הבינוני הפרוספקטיבי:

צורות הבינוני ‏(הדגמה באמצעות הפועל mrj "לאהוב")‏:

משמעות תעתיק בינוני
"האוהב" ‏(דרך קבע)‏ mrr(.j) חסר פעיל
"האהוב" ‏(דרך קבע)‏ mrr.w חסר סביל
"זה שאהב" mrj שלם פעיל
"זה שנאהב" mrj.j, mrj.w שלם סביל
"זה שיאהב" mr.tj=fj פרוספקטיבי

בפועל חזק ‏(sḏm)‏ החסר והשלם נראים זהים, וההקשר מכריע. הבינוני מתאים במין ובמספר לשם העצם שהוא מתאר: sꜣ ḏd ḥr=s "הבן שדיבר על כך", sꜣ.t ḏd.t ḥr=s "הבת שדיברה על כך".

שלוש דרכים לשימוש בבינוני:

1. כשם תואר ‏(Attributive)‏ — הבינוני בא אחרי שם העצם ומתאים לו במין ובמספר:

עברית תעתיק כיתוב
"בן צייתן" ‏(מיל' "בן ששומע")‏ sꜣ sḏm.w
"‏[ה]‏אלים ‏[ה]‏נמצאים ‏(תמיד)‏ בפמלייתו" nṯr.w wnn.jw m šms=f
"כל דבר טוב שהובא להוד אדוני" nfr.t nb.t jn.jt n ḥm n nb=j

2. כשם עצם ‏(Substantival)‏ — הבינוני עומד לבדו: "זה ש...". כך נוצרים גם שמות של בעלי מקצוע:

English עברית תעתיק כיתוב
“judge” (lit. “one who hears”) "שופט" ‏(מיל' "השומע")‏ sḏm.j
“she who speaks [the] truth” "זו שדוברת אמת" ḏd.t mꜣꜥ.t
“he who [is] seen in [the] sky” "זה שנראה בשמים" mꜣꜣ.w m p.t

3. כנשוא של משפט תוארי — רק הבינוני השלם, בראש המשפט, בזכר יחיד; נושא שהוא כינוי בא ככינוי תלוי:

עברית תעתיק כיתוב
"הוא מאיר את שתי הארצות יותר משמש" sḥḏ.w sw tꜣ.wj r jtn

התאמה במין ובמספר ‏(בינוני שלם פעיל של ḏd)‏:

English עברית תעתיק
“[the] son who spoke about it” "הבן שדיבר על כך" sꜣ ḏd ḥr=s
“[the] sons who spoke about it” "הבנים שדיברו על כך" sꜣ.w ḏd.w ḥr=s
“[the] daughter who spoke about it” "הבת שדיברה על כך" sꜣ.t ḏd.t ḥr=s
“[the] daughters who spoke about it” "הבנות שדיברו על כך" sꜣ.wt ḏd.(w)t ḥr=s

בֵּינוֹנִי פָּעִילActive Participle

בינוני פעיל הוא צורת פועל המתארת את מי שעושה את הפעולה — לא מי שמקבל אותה, ולא קביעה שהפעולה התרחשה, אלא פשוט תיאור של הגורם.

הבינוני הפעיל עונה על השאלה: מי זה? ← זה שעושה X.

דוגמאות:

English עברית תעתיק כיתוב
“[The] listening man” "‏[ה]‏איש השומע" s sḏm
“[The] man that listens to [the] speech” "‏[ה]‏איש ששומע דיבור" s sḏm mdw
“[The] listening woman” "‏[ה]‏אישה השומעת" ḥm.t sḏm.t
English עברית תעתיק כיתוב
“[the] man who made it” "האיש שעשה אותו" s jrj sw
“[the] son who will love” "הבן שיאהב" sꜣ mr.tj=fj
כיתוב
sn ḫdd.j r ẖnw תעתיק
"אח שנוהג לשוט צפונה אל המעון" עברית
“[a] brother who (regularly) travels north to [the] Residence” English
כיתוב
sr.w sḏm.tj=sn תעתיק
"הפקידים שישמעו" עברית
“[the] officials who will hear” English

ḫdd.j — בינוני חסר ‏(עם הכפלה)‏: פעולה חוזרת. sḏm.tj=sn — בינוני פרוספקטיבי: פעולה צפויה.

בֵּינוֹנִי סָבִילPassive Participle

בינוני סביל מתאר את מי או מה שהפעולה נעשתה עליו — לא מי שעשה, אלא מי או מה שקיבל.

דוגמאות עכשוויות:

הבינוני הסביל עונה על השאלה: מי או מה זה? ← זה שעליו נעשתה הפעולה.

דוגמאות:

English עברית תעתיק
“[the] given gold” "‏[ה]‏זהב ‏[ה]‏נתון" nbw dd.w
“[the] given beer” "‏[ה]‏בירה ‏[ה]‏נתונה" ḥnq.t dd.wt
“[the] beloved man” "‏[ה]‏איש ‏[ה]‏אהוב" s mrr.w

בינוני סביל עם מושא

בינוני סביל יכול לקבל מושא משלים, ואז הוא מתאר את הזוקק בדרך עקיפה, עם כינוי או תואר פועל חוזר: "המקום שבו נעשה הארון".

עברית תעתיק כיתוב
"‏[ה]‏מקום שבו נעשה ‏[ה]‏ארון" bw jrj.w wj jm
"‏[ה]‏אישה שבנה נולד" s.t msj.t sꜣ=s
"אינתף, ‏[ה]‏מכונה איוסנב" Jn-jt=f ḏd.w n=f Jw-snb

צירוף קבוע אחרי שם המלך: dj ꜥnḫ ḏ.t "‏(מי)‏ שניתנו לו חיים לנצח" — בינוני שלם סביל של rdj.

בינוני סביל + שם עצם

בכתובות שבח הבינוני הסביל בא בסמיכות לשם עצם — "האהוב על...":

עברית תעתיק כיתוב
"‏[ה]‏אהוב על אדונו" mrr.w nb=f
"‏[ה]‏משובח על ידי אביו" ḥss(.jj) n(.jj) jt=f

מִשְׁפַּט הַיִּחוּדThe Participial Statement ‏(Cleft Sentence)‏

משפט הייחוד מדגיש את מבצע הפעולה: "זה אחיו שנתן לו את זה". הוא בנוי מ-jn + שם עצם ‏(המודגש)‏ + בינוני פעיל. כשהמודגש הוא כינוי גוף, בא כינוי עצמאי בלי jn: jnk sḏm "אני הוא ששומע".

תוכן רכיב
החלקיק jn + שם עצם או צירוף שמני A
בינוני פעיל שלם או חסר — תמיד זכר יחיד, ללא קשר למין או מספר של A B

זהו מבנה הדגשה: A תמיד מודגש. התרגום הטוב ביותר הוא לרוב משפט זיקה.

דוגמאות:

כיתוב
jn sn=f dd(.j) n=f st תעתיק
"זה אחיו שנהג לתת לו את זה" עברית
“It is his brother who used to give it to him” English
כיתוב
jn nṯr jrj ṯn תעתיק
"זה ]‏ה‏[אל שעשה אתכם" עברית
“It is [the] god who made you” English

בינוני חסר ‏(dd)‏ — פעולה חוזרת: "שנהג לתת"; בינוני שלם ‏(jrj)‏ — פעולה חד־פעמית: "שעשה". לציון עתיד בא במקום הבינוני פרוספקטיב: jn + שם עצם + sḏm=f.

גם מילת השאלה m "מי?" באה במבנה זה: jn m, ובכתיב מאוחר יותר n-m:

עברית תעתיק כיתוב
"מי עושה זאת?" jn m rf jrr st
"מי הביא אותך, איש קטן?" n-m jn tw nḏs

שְׁלִילַת הַבֵּינוֹנִיNegation of the Participle

את הבינוני שוללים בפועל השלילה tm "לא לעשות": tm בא בצורת הבינוני הנדרשת, ואחריו המשלים השלילי. בבינוני השלם הסביל tm מוכפל: tmm.

כיתוב
jn jb sḫpr nb=f m sḏm m tm sḏm(.w) תעתיק
"‏[ה]‏לב הוא שהופך את בעליו לשומע או ללא־שומע" עברית
“It is [the] heart that turns its owner into one who listens or one who does not listen” English
כיתוב
jw=j rḫ.kw(j) tmm mꜣꜣ(.w) תעתיק
"אני מכיר את זה שאינו נראה" עברית
“I am one who knows him who is not seen” English

גם את הצורה היחסית ‏(בסעיף הבא)‏ שוללים ב-tm: nn s.t nb.t tm.t.n=j jrj(.w)‏ mnw jm=s "אין מקום שבו לא עשיתי מונומנטים".

הַצּוּרוֹת הַיַּחֲסִיּוֹתRelative Forms

הצורה היחסית היא צורת פועל המתפקדת כשם תואר ‏(או כשם עצם)‏, אבל — בניגוד לבינוני — יש לה נושא משלה. היא משמשת כשהזוקק אינו נושא הפסוקית: "האישה שראיתי", "הדברים שהוא אמר". הצורה מתאימה במין ובמספר לזוקק, ובתוך הפסוקית בא לעתים כינוי חוזר.

נקבה זכר צורה
mrr.t=f mrr(.w)=f חסרה ‏(עם הכפלה)‏
mrj.t.n=f, mꜣ.t.n=f mrj.n=f, mꜣ.n=f שלמה ‏(עם n)‏
mrj.tj=f mrj.j=f פרוספקטיבית

הצורה היחסית השלמה ‏(sḏm.n=f)‏ נראית כמו sḏm.n=f הרגילה — אבל בנקבה בא t לפני ה-n: mꜣ.t.n=j "‏(האישה)‏ שראיתי".

תיאור שם עצם:1.

כיתוב
s.t mꜣ.t.n=j תעתיק
"‏[ה]‏אישה שראיתי" עברית
“[The] woman whom I saw” English

שימוש עצמאי כשם עצם:2.

כיתוב
ḥss.w nb=f mdw=f תעתיק
"מי שאדונו משבח את דיבורו" עברית
“One whose speech his lord praises” English

דוגמאות נוספות:

עברית תעתיק כיתוב
"‏[ה]‏מגילה ש‏[ה]‏כוהן ראה" mḏꜣ.t mꜣ.t.n ḥm-nṯr
"‏[ה]‏דברים שהוא אמר" ḏd.wt.n=f
"הנה, זה מה שהם עושים" mk jrr.t=sn pw

כשהזוקק אינו המושא של הצורה היחסית, יש בפסוקית כינוי או תואר פועל חוזר:

כיתוב

jw=j rḫ.kw(j) mḫꜣ.t n.t Rꜥ fꜣꜣ.t=f mꜣꜥ.t jm=s

תעתיק
"אני מכיר את ‏[ה]‏מאזניים של רע, שבהם הוא שוקל ‏[את]‏ המעת" עברית
“I know [the] balance of Rē in which he weighs Maat” English

fꜣꜣ.t=f היא צורה יחסית חסרה ‏(עם הכפלה)‏, בנקבה — כי הזוקק mḫꜣ.t נקבה; jm=s "בהם" חוזר אל הזוקק.

כיתוב

jw jṯj.n=f nn n ḫ.t rdj.n=j n nn n wꜥb.w

תעתיק
"הוא לקח את הדברים שנתתי לכוהנים האלה" עברית
“He seized those things that I had given to these priests” English

גם jr.n=f במבנה šm.t pw jr.n=f "מה שהוא עשה היה ללכת" הוא צורה יחסית ‏(ראה פרק "הפועל")‏.

הַפְּסוּקִית הַשֵּׁמָנִיתThe nt.t Clause

הצורה nt.t ‏(או בכתיב מלא יותר nt.‏(jj)t)‏ היא צורת הנקבה של הכינוי היחסי nt.jj, אך במצרית תיכונה היא משמשת גם כסימן של פסוקית שמנית. בשימוש זה אין לפרשה כפסוקית זיקה רגילה, אלא כמקבילה בערך ל־"שֶׁ־", "כִּי", או “that”. מבחינה תחבירית, פסוקית כזאת מתפקדת כמו שם עצם. לכן היא יכולה לשמש:

כאשר nt.t פותחת פסוקית שמנית, היא באה לפני משפט עצמאי לא־פועלי והופכת אותו ליחידה משועבדת. כלומר, מה שהיה יכול לעמוד כמשפט עצמאי, נעשה עכשיו פסוקית שמנית שאפשר להציב כמושא במשפט גדול יותר.

זה לא יוצר זיקה במובן הרגיל של פסוקית המתארת שם עצם קודם, אלא שייך לאותו שדה דקדוקי כי nt.t היא אותה צורה יחסית שנלקחת ממערכת הזיקה ומקבלת שימוש שמני.

דוגמה ‏(נושא באדום, פועל בכחול, מושא בירוק)‏:

כיתוב
mꜣꜣ=f nt.t štꜣw pw ꜥꜣ תעתיק
"הוא ראה שזה סוד גדול." עברית
“He saw that it was a great secret.” English

כאן nt.t štꜣw pw ꜥꜣ "שזה סוד גדול" הינו מושא של הפועל mꜣꜣ "ראה".

פסוקיות שמניות עם nt.t יכולות לשמש כמושא של מילות יחס וכן כמושא של פעלים. הצירופים הבאים של nt.t עם מילת יחס או עם צירוף יחס משמשים כך:

תרגום מילולי משמעות תעתיק
"עם ‏(העובדה)‏ ש־" "מאחר ש־ / הואיל ו־" m ꜥ nt.t
"למען ‏(העובדה)‏ ש־" "למען / מפני ש־ / משום ש־" n nt.t
"ביחס ל־‏(העובדה)‏ ש־" "באשר ל־ / כלומר / הואיל ו־" r nt.t
"על ‏(העובדה)‏ ש־" "מפני ש־ / משום ש־" ḥr nt.t
"לאור ‏(העובדה)‏ ש־" "נוכח ‏(העובדה)‏ ש־" ḫft nt.t
"מאז ש־" "מאז ש־ / הואיל ו־" ḏr nt.t

דוגמה ‏(נושא באדום, נשוא בכחול)‏:

כיתוב
ḥr nt.t ntk jt n nmḥ תעתיק
"מפני שאתה אבא ליתום" עברית
“because you [are a] father to [the] orphan” English

כאן הצירוף ḥr nt.t ‏(מילת יחס + nt.t)‏ פירושו "מפני ש", אחריו באה הפסוקית השמנית "אתה אבא ליתום".

"אתה" – הנושא של הפסוקית השמנית, "אבא" – הנשוא של הפסוקית השמנית, "ליתום" – המשלים השמני של הנשוא.

דוגמאות נוספות:

כיתוב
ḥr nt.t nfr jb n bꜣk jm תעתיק
"מפני שלב העבד ‏(שלך)‏ שמח שם" עברית
“because [the] heart of [the] servant there [is] happy” English
כיתוב
ḏr nt.t=f m wꜥ m nn תעתיק
"מאחר שהוא אחד מאלה" עברית
“since he is one among these” English

כשנושא הפסוקית השמנית הוא כינוי גוף והנשוא אדוורביאלי, הכינוי בא ככינוי חבור על nt.t ‏(nt.t=f)‏.

אוֹצַר הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל הַפֶּרֶקChapter New Vocabulary

English עברית סוג תעתיק כיתוב
Transfigured spirit רוח מואר ‏("אָח")‏ שם עצם ꜣḫ
Mound תל שם עצם jꜣ.t
Iusenb יו-סנב שם פרטי Jw-snb
Intef אינטף שם פרטי Jn-jt=f
Sun disc דיסקת השמש, אתון שם עצם jtn
Limb; chamber איבר; חדר שם עצם ꜥ.t
Wawat וואוואט ‏(צפון נוביה)‏ שם פרטי ‏(מקום)‏ Wꜣwꜣ.t
Mummy case ארון מומיה שם עצם wj
Barge ברקה ‏(סירה רחבה)‏ שם עצם wsḫ.t
Divorced woman גרושה שם עצם wḏꜥ.t
To lift, carry; weigh לשאת, להרים; לשקול פועל fꜣj
Monument מונומנט, אנדרטה שם עצם mnw
Sick, ailing חולה, סובל שם תואר mr
Pyramid פירמידה שם עצם mr
Illness, pain מחלה, כאב שם עצם mr.wt
Scales, balance מאזניים שם עצם mḫꜣ.t
Neferet נֶפֶרת שם פרטי Nfr.t
Orphan, poor man יתום, מסכן שם עצם nmḥ
Husband בעל שם עצם hj
Bow cable כבל חרטום שם עצם ḥꜣt.t
Flesh, body בשר, גוף שם עצם ḥꜥw
Mistress, lady גבירה שם עצם ḥnw.t
Hordjedef חוֹר-דֶדֶף שם פרטי Ḥr-dd=f
Widow אלמנה שם עצם ḫꜣr.t
Statue פסל שם עצם ẖntj
Companion, equal עמית, שווה, "שני" שם עצם snw
Thorn קוץ שם עצם srt
To illuminate להאיר פועל sḥḏ
To bring into being לגרום להתהוות, ליצור פועל sḫpr
Traveller, sailor נוסע, מלח שם עצם sqd
To follow, serve ללוות, לשרת פועל šms
Kilt חצאית גברים שם עצם šnd.jjt
Secret; mysterious סוד; נסתר שם עצם / שם תואר štꜣ
Kush כוש ‏(נוביה)‏ שם פרטי ‏(מקום)‏ Kꜣš
Eternity נצח שם עצם ḏ.t
Djed-Snofru דג'ד-סנפרו שם פרטי Ḏd-Snfrw
↑